top of page

דליפת שתן במאמץ


כרבע מן הנשים סובלות מדליפת שתן במאמץ. הן נאלצות להשתמש בתחבושות ספיגה, נמנעות מפעילות גופנית, מדיפות ריח רע של שתן וסובלות מפגיעה משמעותית באיכות החיים. הסיבות לבעיה זו קשורות הן ללידות בעבר והן לגורמים גנטיים, ולעיתים האישה סובלת בנוסף מצניחת אברי האגן.

איבחון הבעיה מבוסס על בדיקה במרפאה לשם בחירה בטיפול הנכון: פיזיותרפיה (לסובלות מבעיה בחומרה קלה), תרופה (לסובלות מדחיפות ותכיפות) או פעולה כירורגית לשיקום ריפיון רצפת האגן (לסובלות מדליפת שתן משמעותית בשיעול, עיטוש ומאמצים אחרים). הפעולה הניתוחית המתקדמת (TVT) הינה קצרה מאוד, נעשית בהרדמה, באשפוז חד-יומי וההחלמה אורכת ימים ספורים.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

שאלות ותשובות

האם יש צורך בכריתת רחם שצנח? - כמו רבים מחברי הרופאים, גם אני בדעה כי אין לכרות רחם שצנח, ועדיף להשיבו למקומו בניתוח משקם ומשמר, שהוא בטוח, פשוט ויעיל יותר מאשר כריתת רחם. האם יש צורך בשימוש במשתלי רש

טיפול תרופתי

הטיפול התרופתי יעיל במצבי דחיפות במתן השתן ואיבוד שתן בלא מאמץ. במצבים אחרים הטיפול התרופתי אינו מועיל. בעיית הדחיפות במתן השתן (הצורך להתפנות באופן דחוף) פוגעת באופן משמעותי באיכות החיים ובתפקוד. הנ

צניחת אברי האגן לאחר כריתת רחם

נשים שעברן כריתת רחם, עלולות לסבול בהמשך מצניחת אברי האגן. הטיפול במצבים אלו באמצעות תותב (פסארי) נרתיקי, כרוך באי נעימות ובפציעת דופן הנרתיק, בהפרשות, בדימומים ובריח רע, ולכן עדיף לפנות לניתוח משקם.

bottom of page