האם יש צורך בכריתת רחם שצנח? - כמו רבים מחברי הרופאים, גם אני בדעה כי אין לכרות רחם שצנח, ועדיף להשיבו למקומו בניתוח משקם ומשמר, שהוא בטוח, פשוט ויעיל יותר מאשר כריתת רחם. האם יש צורך בשימוש במשתלי רשת בניתוח לשיקום רצפת האגן? - מאחר וברור כי הצניחה היא ביטוי לחולשת רקמות, מובן כי חיזוק עם משתל רשת יפחית את הסיכון לחזרת הצניחה והדליפה. נחוצים מומחיות וניסיון רב לשתילת רשתות. כיצד מטפלים באישה הסובלת מצניחה חוזרת של אברי האגן? - נשים שעברו ניתוחים לשיקום צניחת אברי האגן עלולות לסבול מצניחה נוספת, מקושי ריקוני, הצטלקות או הידבקויות. מנתח מנוסה יכול לפתור בעיות אלו, כך שהסובלות מסיבוך או כישלון של ניתוח קודם תשתחררנה לביתן ביום הניתוח המתקן, כשהן שבעות רצון.

כרבע מן הנשים סובלות מדליפת שתן במאמץ. הן נאלצות להשתמש בתחבושות ספיגה, נמנעות מפעילות גופנית, מדיפות ריח רע של שתן וסובלות מפגיעה משמעותית באיכות החיים. הסיבות לבעיה זו קשורות הן ללידות בעבר והן לגורמים גנטיים, ולעיתים האישה סובלת בנוסף מצניחת אברי האגן. איבחון הבעיה מבוסס על בדיקה במרפאה לשם בחירה בטיפול הנכון: פיזיותרפיה (לסובלות מבעיה בחומרה קלה), תרופה (לסובלות מדחיפות ותכיפות) או פעולה כירורגית לשיקום ריפיון רצפת האגן (לסובלות מדליפת שתן משמעותית בשיעול, עיטוש ומאמצים אחרים). הפעולה הניתוחית המתקדמת (TVT) הינה קצרה מאוד, נעשית בהרדמה, באשפוז חד-יומי וההחלמה אורכת ימים ספורים.

הטיפול התרופתי יעיל במצבי דחיפות במתן השתן ואיבוד שתן בלא מאמץ. במצבים אחרים הטיפול התרופתי אינו מועיל. בעיית הדחיפות במתן השתן (הצורך להתפנות באופן דחוף) פוגעת באופן משמעותי באיכות החיים ובתפקוד. הנשים נמנעות משתיה, חייבות לוודא שירותים זמינים בכל מקום אליו הן הולכות, עליהן לשאת איתן בגדים להחלפה, הן מוגבלות בפעילויות חברתיות וגם הזוגיות ואיכות השינה נפגעות.

בעבר היה מקובל לכרות רחם צנוח, אך מחקרים הוכיחו כי עדיף לשקם את הצניחה ולהימנע מכריתה. הסיבות לכך רבות, ובעיקר מדובר במניעת סיכונים ניתוחיים מיותרים ובהפחתה משמעותית בצורך בניתוחים חוזרים בהמשך, עם שיפור משמעותי באיכות חיי המטופלות. השיקום הניתוחי מבוצע באמצעות מערכת עוגנים ותפרים או עם מתלי רשת ממוזערים, חדשניין ובטוחים, ומקצר מאוד את תקופת ההחלמה. מובן ששימור הרחם מונע את ההשלכות הפסיכולוגיות העמוקות הקשורות לכריתת הרחם לאישה. לגישה חדשנית זו תומכים רבים ברחבי העולם ומחקרים רבים מאוד הוכיחו את היתרונות הגלומים בשימור הרחם הצנוח.

נשים שעברן כריתת רחם, עלולות לסבול בהמשך מצניחת אברי האגן. הטיפול במצבים אלו באמצעות תותב (פסארי) נרתיקי, כרוך באי נעימות ובפציעת דופן הנרתיק, בהפרשות, בדימומים ובריח רע, ולכן עדיף לפנות לניתוח משקם. הניתוח הינו חד פעמי, בטוח, מאריך ימים וכרוך באשפוז ותקופת החלמה קצרים.